אינפלציה, ריבית, פריים, מדד, הון עצמי או ריבית דריבית. אם תפתחו חדשות, תרגישו שמפציצים אתכם במילים האלה כאילו כולנו נולדנו עם תואר בכלכלה. הבנק ישתמש בהן כשהוא יציע לכם הלוואה, ויועצי המשכנתאות ידברו איתן כאילו זו שפת אם. אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן, הבעיה המרכזית היא שאף אחד לא לימד אותנו את השפה הזו בבית הספר. לכן, כשמשפחות בישראל שומעות בחדשות ש"בנק ישראל הוריד את הריבית" או ש"האינפלציה התמתנה", רוב האנשים לא באמת יודעים מה זה אומר. האם אלו חדשות טובות? רעות? או שזה

אנחנו משקיעים שנים בללמוד איך להצליח בעבודה. לומדים מקצוע, עושים תואר, עוברים הכשרות, צוברים ניסיון ומתקדמים מתפקיד לתפקיד. אנחנו לומדים איך לנהל אנשים, איך לנהל פרויקטים, איך לעמוד ביעדים ואיך לקבל החלטות. אם משהו לא עובד, אנחנו מחפשים פתרון. אם חסר ידע, אנחנו לוקחים קורס. אם יש קושי מקצועי, אנחנו מתייעצים עם אנשים שכבר עברו את הדרך. אבל כשזה מגיע לכסף, משום מה זה אחרת. פתאום אנחנו מצפים מעצמנו לדעת הכול לבד. בלי ללמוד, בלי הכשרה, ובדרך כלל גם בלי שמישהו אי פעם לימד אותנו אי

מעולם לא היה קל יותר ללמוד על כסף. בשניה אפשר למצוא היום סרטונים פודקאסטים וכלי AI שיסבירו כמעט כל נושא פיננסי, אין סוף מידע וכלים ובכל זאת משהו לא עובד. משפחות בישראל עדיין מרגישות שהן עובדות קשה, מרוויחות יותר מבעבר ולא באמת מתקדמות. המשכורת עולה אבל גם ההוצאות, נכנס בונוס והוא נעלם בתוך השוטף. אם הבעיה הייתה מחסור בידע, כנראה שהמצב היה נראה אחרת אבל העניין הוא שברוב המקרים הבעיה היא לא מה שאנחנו יודעים אלא הדרך שבה אנחנו נוהגים לתפוס את עצמנו. הסיפור שאנחנו מספרים כל אחד

המינוס הוא לא עוד מספר בבנק. כדי להבין איך באמת יוצאים מהמינוס, צריך לעצור רגע ולהסתכל על התמונה המלאה. לא רק על המספר האדום בעו"ש, אלא על הדרך שבה הכסף מתנהל בבית, על הלחץ שנוצר סביבו, ועל התחושה שאתם כל הזמן מנסים "להדביק את הפער". הרבה זוגות ומשפחות מרגישים שהם עובדים קשה, מתאמצים, מתנהלים "בסדר", ועדיין משהו לא נסגר בסוף החודש. המשכורת נכנסת ונעלמת. מגיע חיוב נוסף, עוד תשלום, עוד חריגה קטנה, ובלי לשים לב המינוס כבר הופך לחלק מהחיים. כמי שמלווה משפחות ויחידים במשך שנים בתח

מבט מציאותי (וכואב) על יוקר המחיה, הוצאות משפחתיות ומה באמת קורה בשטח. יש רגע כזה בחודש שבו אנחנו מסתכלים על החשבון שלנו ושואלים את עצמנו איך יכול להיות שאנחנו מרוויחים יפה ועדיין מרגישים מחנק? והאמת היא שזו לא תחושה אישית, זו מציאות של הרבה מאוד משפחות בישראל. בישראל של 2026, משפחה ממוצעת עם ילדים זקוקה בדרך כלל ל-25,000 עד 35,000 ש"ח בחודש כדי לחיות ברמת יציבות ונוחות, תלוי באזור, בהרכב המשפחה ובאיכות הניהול הכלכלי. בואו נצלול למספרים האמיתיים של 2026. אבל כאן חשוב לעצור ע

מרוויחים טוב אבל הכסף לא נשאר? גלו את 10 הסימנים והמשפטים שמעידים על חוסר שליטה כלכלית, ואיך ייעוץ כלכלי למשפחות יכול להחזיר לכם את השקט והב

סחרור חובות הוא תהליך שקט שבו הלוואה מובילה לעוד הלוואה וללחץ כלכלי מתמשך. הסבר ברור על איך זה מתחיל, למה זה מחמיר ואיך עוצרים את זה בזמן

שחיקה כלכלית היא לא דרמה, היא תהליך איטי ומוכר. היא מתחילה כשאנחנו פועלים על אוטומט, מקבלים החלטות, דוחים בירורים, מזיזים כספים כדי להחזיק את הראש מעל המים. לא מדובר פה בלחץ רגעי, אלא מצב שבו המתח הכלכלי הופך לשגרה שלנו. הכול נראה רגוע מבחוץ, אבל בפנים יש עייפות קבועה מהתעסקות בכסף, חוסר חשק להתמודד, ותחושה שזה לא ישתנה, גם אם המצב הולך ומחמיר. אפשר לקרוא לזה לחץ כלכלי, מתח פיננסי, או חוסר ודאות אבל בסוף זו אותה תופעה ״שחיקה כלכלית״, מצב שבו הגוף ממשיך לרוץ, אבל הראש שלנו כ

תחשבו רגע על הפעם האחרונה שיצאתם מהבית בלי כוונה לקנות משהו וחזרתם עם שקית. זה יכול להיות קפיצה לקניון “רק להביא משהו קטן”, סיבוב בסופר, או שיטוט באינטרנט לפני השינה. זה קורה לכולנו ואנחנו אפילו יודעים שזה יקרה שוב. סקר של הלמ"ס ב־2024 מצא ש־62% מהישראלים הודו שהם מבצעים לפחות רכישה אחת בחודש שלא הייתה בתכנון. 24% עושים זאת מדי שבוע. לפי נתוני OECD, ישראלים מוציאים בממוצע כ־8% מהכנסתם על קניות אימפולסיביות יותר מהממוצע האירופי שעומד על 5.5%. כסף הוא לא רק מספרים כשאנחנו מסתכ

החיים מלאים בהפתעות חלקן מרגשות, חלקן קצת פחות. תקלה ברכב, טיפול רפואי דחוף או מכשיר חשמלי שהחליט לפרוש כל אלה יכולים להפוך חודש רגוע למאתגר במיוחד. אבל אפשר גם אחרת. עם תכנון נכון ושילוב בין חיסכון לטווח קצר לחיסכון לטווח ארוך, אפשר להתמודד עם כל הוצאה בלתי צפויה בלי לאבד שליטה, ולבנות בסיס כלכלי יציב לשנים קדימה. במאמר הזה אני חולק את הדרך שבה אני מלמד משפחות לייצר לעצמן שקט כלכלי ואיך לחסוך להוצאות בלתי צפויות. בכל משפחה יש שני סוגים של הוצאות. יש את אלו שאנחנו יודעים לתכנ

פרידה או גירושין הם לא רק סערה רגשית הם גם רעידת אדמה כלכלית ההכנסה משתנה, ההוצאות גדלות, ולעיתים יש חלוקת רכוש וחובות שמוסיפה שכבות של לחץ וחוסר ודאות. דווקא עכשיו, כשהלב עסוק בהסתגלות לחיים החדשים, חשוב לשים את הכסף על השולחן ולבנות תוכנית כלכלית שתגן עליכם ותאפשר התחלה יציבה. במדריך הזה תגלו מהם הצעדים הקריטיים שצריך לעשות כבר עכשיו, איך להימנע מהטעויות הנפוצות, ואיך לשמור על הביטחון הכלכלי שלכם גם בתקופה הכי מאתגרת בחיים. להבין שהכלכלה משתנה במערכת זוגית יש “כלכלה משותפ

״אנחנו בתהליך התייעלות, והחטיבה שלך מצטמצמת. נאלץ להיפרד". הידיים אולי נשארות על השולחן, אבל הראש מתחיל לרוץ איך משלמים את המשכנתא, שומרים על המסגרת בבנק, וממשיכים לתפקד בתקופה כזו? תקופת אבטלה מחייבת קבלת החלטות שקולות, סדר עדיפויות ברור ובעיקר פעולה יזומה במקום תגובה מתוך לחץ, לשים את הרגש בצד ולעבור למצב פעולה. נכון שלא ניתן לפתור הכל ביום אחד, אבל יש סדר פעולות ברור שמתחיל בעצירת ההפסדים וממשיך בבניית תכנית שתחזיק מעמד עד שיגיע מקור הכנסה חדש. עצירת הדימום - תסריט ביניים

אנחנו יכולים לבנות לעצמנו תקציב חודשי מצויין, כזה שיורד ממש לפרטים אבל אז החיים קורים וברגע אחד התקציב "המסודר" קורס, ואתו גם תחושת הביטחון. אז מה עושים ואיך מתכוננים לדבר שאי אפשר לצפות? יש תשובה וזה מתחיל בתכנון חכם. הוצאות בלתי צפויות - מה זה בכלל? לפני שניגשים לפתרונות, חשוב להבחין בין הוצאות ״בלתי צפויות״ לבין הוצאות ״לא שגרתיות״. הוצאה בלתי צפויה היא הוצאה שלא ניתן היה לצפות מראש, לא בעיתוי ולא בגובה. למשל תאונת דרכים, דו"ח תנועה או בעיה רפואית לא מתוכננת. הוצאה לא שגר

יועץ פיננסי למשפחות מאז 2016 מלווה משפחות ויחידים בתהליכי תכנון, ניהול וקבלת החלטות כלכליות.

בישראל עם יוקר מחיה ששובר שיאים, ריביות גבוהות, ועלויות דיור שלא עוצרות היינו מצפים שיותר אנשים יפנו לעזרה כלכלית מקצועית. ובכל זאת, הרבה מאוד משפחות מעדיפות להישאר עם הבעיה, לסחוב אותה משנה לשנה, מאשר לשבת מול יועץ שיכול להוביל אותן לפתרון. אנחנו מומחים בלהרגיע את עצמנו עם סיפורים. לא סיפורים אמיתיים, אלא כאלה שאנחנו ממציאים, בלי לשים לב, כדי לא להתמודד עם המציאות הכלכלית כפי שהיא. אלה סיפורים שמרגישים נוחים ברגע האמת אבל בפועל הם מנציחים את המצב. מייצרים מציאות אלטרנטיבית ״

לפעמים אנחנו מגלים שרכישה מיותרת, חיסכון שנשבר או מינוס שצמח התרחשו שוב כמעט מבלי ששמנו לב. ההתנהלות הכלכלית שלנו מושפעת הרבה פחות מחישובים רציונליים, והרבה יותר מהפרשנות והדפוסים שנצרבו בנו בעבר. לא פעם אלו הרגלים אוטומטיים שנולדו בילדות, התקבעו עם השנים, וממשיכים ללוות אותנו גם בבגרות – לטוב ולרע. הבעיה עם האוטומטים האלה היא שהם נועדו במקור להגן עלינו, אבל הם יכולים להפוך למכשול במיוחד כשהם פוגשים את הארנק שלנו. אבל החדשות הטובות? אפשר לשנות. זה לא פשוט, זה דורש עבודה מודעת