הוצאות בלתי צפויות: איך בונים קרן חירום ונערכים בלי להיכנס לחובות?

תקלה ברכב, טיפול רפואי, מקרר שהפסיק לעבוד או ירידה פתאומית בהכנסה יכולים להפוך חודש מאוזן לחודש לחוץ מאוד. אבל ברוב המקרים, הבעיה אינה רק גובה ההוצאה. הבעיה היא שאין עבורה מקור כספי מוכן.

כאשר אין חיסכון זמין, ההוצאה מגיעה ישירות לחשבון העובר ושב, לכרטיס האשראי או להלוואה חדשה. כך אירוע חד פעמי ממשיך להשפיע על התקציב במשך חודשים, ולעיתים מצטרפת אליו הוצאה נוספת עוד לפני שסיימנו לשלם על הקודמת.

אי אפשר לדעת מראש מה יתקלקל ומתי. אבל אפשר להיערך לכך שהחיים אינם מתנהלים בדיוק לפי התקציב. הדרך לעשות זאת היא להפריד בין הוצאות תקופתיות שאפשר לצפות מראש לבין מצבי חירום אמיתיים, ולבנות עבורם שכבות הגנה מתאימות.

קרן חירום - ההגנה הכלכלית של המשפחה

לא כל הוצאה שמפתיעה אותנו באמת בלתי צפויה

אנחנו נוטים לקרוא לכל הוצאה שלא מופיעה בתקציב החודשי “הוצאה בלתי צפויה”. אלא שחלק גדול מההוצאות האלה צפוי לחלוטין — הן פשוט אינן יורדות בכל חודש.

אנחנו יודעים שהרכב יצטרך טיפול ורישוי, שהילדים יצאו לקייטנה, שיהיו חגים, מתנות, ביטוחים שנתיים ותחזוקה בבית. אנחנו לא תמיד יודעים מה יהיה הסכום המדויק או באיזה חודש ההוצאה תגיע, אבל ברור שבמהלך השנה נצטרך לשלם עליה.

כדי להיערך נכון, כדאי לחלק את ההוצאות לשלוש קבוצות.

הוצאות תקופתיות שידוע שיגיעו

אלה הוצאות שאפשר לזהות מראש:

ביטוח, רישוי וטיפולים לרכב

קייטנות, תשלומי בית ספר וציוד לימודי

חגים, מתנות ואירועים

ביטוחים ותשלומים שנתיים

טיפולי שיניים ובריאות מתוכננים

ביגוד עונתי

תחזוקה שוטפת של הבית

חופשות ופעילויות משפחתיות

הפתרון להוצאות האלה אינו שימוש בקרן החירום, אלא בניית תקציב שנתי.

עברו על ההוצאות של 12 החודשים האחרונים, העריכו כמה תוציאו בשנה הקרובה וחלקו את הסכום ל־12. כך תדעו כמה צריך להפריש בכל חודש.

אם סך ההוצאות התקופתיות של המשפחה הוא כ־12,000 ש״ח בשנה, המשמעות היא שיש להקצות עבורן כ־1,000 ש״ח בכל חודש. כשהטסט, הקייטנה או הביטוח מגיעים, הכסף כבר מחכה להם.

תקלות והוצאות שלא ניתן לתזמן

כאן נמצאות הוצאות שאנחנו יודעים שעלולות לקרות, אבל איננו יודעים מתי ובאיזה סכום:

תיקון משמעותי ברכב

החלפת מכשיר חשמלי חיוני

תקלה באינסטלציה או בחשמל

טיפול רפואי שלא תוכנן

נסיעה משפחתית דחופה

הוצאה בלתי רגילה הקשורה לילדים

המענה להוצאות האלה הוא כרית ביטחון ראשונית - השלב הראשון בבניית קרן החירום.

מצבי חירום כלכליים

קרן חירום מלאה מיועדת לאירועים שמשפיעים באופן משמעותי ומתמשך על יכולת המשפחה להתפרנס או לתפקד:

פיטורים או תקופה ללא עבודה

סגירת עסק או ירידה חדה בהכנסות

מחלה או פגיעה בכושר העבודה

משבר משפחתי משמעותי

הוצאה חיונית גדולה שלא ניתן היה לצפות

ההבחנה חשובה. אם משתמשים בקרן החירום בכל פעם שמגיע הטסט לרכב או הרישום לקייטנה, הקרן תישחק ולא תהיה זמינה כשיתרחש אירוע משמעותי באמת.

כמה כסף צריך להיות בקרן החירום?

נהוג לדבר על קרן בגובה של שלושה עד שישה חודשי מחיה, אבל זהו כלל אצבע בלבד. אין מספר אחד שמתאים לכל משפחה.

את היעד כדאי לחשב לפי ההוצאות החיוניות של הבית ולא בהכרח לפי רמת החיים המלאה בשגרה.

הוצאות חיוניות עשויות לכלול:

משכנתה או שכר דירה

מזון ומוצרי צריכה בסיסיים

חשמל, מים, ארנונה וגז

תקשורת בסיסית

תחבורה חיונית

בריאות וביטוחים

מסגרות חיוניות לילדים

החזרי חובות והתחייבויות

הוצאות בסיסיות נוספות שאי אפשר לדחות

נניח שהמשפחה מוציאה בשגרה 22,000 ש״ח בחודש, אך בתקופת חירום יכולה לצמצם את ההוצאה ל־16,000 ש״ח. יעד קרן החירום צריך להיגזר בעיקר מהסכום החיוני של 16,000 ש״ח, ולא בהכרח מכל ההוצאה הרגילה.

גם רמת הסיכון המשפחתית משפיעה על גודל הקרן. ככל שההכנסה פחות יציבה, מספר המפרנסים קטן יותר, ההוצאות הקבועות גבוהות יותר או היכולת לצמצם את התקציב מוגבלת יותר — כך כדאי לשקול קרן רחבה יותר.

משפחה שבה שני בני הזוג שכירים במקומות עבודה יציבים נמצאת במצב שונה ממשפחה הנשענת על מפרנס יחיד. עצמאי עם הכנסה משתנה נמצא במצב שונה משכיר, אבל גם אצלו צריך לבדוק אם ההכנסה מגיעה ממקור אחד או ממספר לקוחות, ואם קיימות יתרות נזילות נוספות.

המטרה אינה להגיע למספר שנחשב “נכון” באופן כללי, אלא לבנות קרן שמתאימה למציאות שלכם.

איך בונים קרן חירום בלי להיבהל מהסכום?

כאשר מחשבים כמה חודשי מחיה, היעד עלול להגיע לעשרות אלפי שקלים ולהיראות רחוק מאוד. לכן עדיף לבנות את הקרן בהדרגה.

שלב ראשון: כרית ביטחון בסיסית

היעד הראשון הוא סכום שיכול לכסות תקלה דחופה אחת שסביר שתתרחש אצלכם, בלי להכניס את החשבון למינוס.

עבור משפחה אחת זו יכולה להיות החלפת מכשיר חשמלי. עבור משפחה אחרת מדובר בתיקון משמעותי ברכב או בטיפול רפואי.

אצל חלק מהמשפחות יספיקו בשלב הראשון כמה אלפי שקלים, ואצל אחרות יידרש סכום גבוה יותר. היעד צריך להיקבע לפי הבית, הרכב, מצב הבריאות, מספר הילדים ומבנה ההוצאות — ולא לפי מספר אחיד שמתאים לכאורה לכולם.

שלב שני: חודש אחד של הוצאות חיוניות

לאחר שבניתם כרית בסיסית, הגדילו אותה בהדרגה עד לסכום שמכסה חודש אחד של הוצאות חיוניות.

כבר בנקודה הזאת נוצרת שכבת הגנה משמעותית. ירידה זמנית בהכנסה או הוצאה גדולה אינן מחייבות מיד לקיחת הלוואה.

שלב שלישי: קרן חירום מלאה

מכאן ממשיכים ליעד שנקבע בהתאם לרמת הסיכון וליציבות הכלכלית של המשפחה.

לא חייבים להגיע אליו במהירות. גם קרן חלקית מעניקה הגנה טובה יותר מאפס חיסכון. הדבר החשוב הוא להגדיר יעד, ליצור הפקדה קבועה ולעקוב אחר ההתקדמות.

איפה שומרים את קרן החירום?

קרן חירום אינה מיועדת להשיג את התשואה הגבוהה ביותר. התפקיד שלה הוא להיות זמינה, יציבה ונפרדת מההוצאות השוטפות.

בעת בחירת המקום שבו יישמר הכסף, כדאי לבדוק:

בתוך כמה זמן אפשר למשוך אותו?

האם ערכו עלול לרדת בדיוק כשנצטרך אותו?

איזו ריבית או תשואה הוא עשוי להניב?

האם הריבית קבועה או משתנה?

האם יש דמי ניהול, מיסוי או עלויות אחרות?

האם קיימות תחנות יציאה או מגבלות משיכה?

כמה קל יהיה להשתמש בכסף לצורך שאינו באמת דחוף?

אפשר לבחון חשבון חיסכון נפרד, פיקדון קצר או נזיל, ובמקרים מתאימים גם קרן כספית.

פיקדון בריבית קבועה מאפשר לדעת מראש מה תהיה הריבית, אך חשוב לבדוק לכמה זמן הכסף נסגר ומהם תנאי המשיכה. קרן כספית נחשבת לאפיק סולידי ונזיל יחסית, והתשואה שלה מושפעת בדרך כלל מריבית השוק לטווח קצר. עם זאת, היא קרן נאמנות: התשואה אינה מובטחת, ערכה עשוי להשתנות והכסף אינו תמיד מתקבל באופן מיידי.

המיסוי בקרן כספית מחושב על הרווח הריאלי בהתאם לכללי המס, אך אין פירוש הדבר שהקרן צמודה למדד או מבטיחה הגנה מלאה מפני אינפלציה. בנק ישראל מציג מידע על קרנות כספיות ומפעיל גם כלי להשוואת ריביות על פיקדונות. כדאי להשתמש במידע כדי להשוות בין האפשרויות ולא להסתפק אוטומטית בהצעה הראשונה. (kamakama.gov.il)

פתרון אפשרי הוא לחלק את הקרן לשתי שכבות:

סכום ראשוני שנגיש באופן מיידי.

יתרת הקרן באפיק סולידי שניתן לממש בתוך זמן קצר.

כך ניתן לשמור על זמינות בלי להשאיר בהכרח את כל הסכום בעובר ושב, שבו קל יותר להשתמש בכסף לצריכה שוטפת.

האם ההוצאה באמת מצדיקה שימוש בקרן?

לפני שמושכים כסף מקרן החירום, שאלו שלוש שאלות:

האם ההוצאה חיונית?

האם היא דחופה?

האם לא ניתן היה לצפות ולתקצב אותה מראש?

אם התשובה חיובית לשלוש השאלות, סביר שמדובר בשימוש מוצדק.

תיקון ברכב שנדרש כדי להגיע לעבודה יכול להצדיק שימוש בקרן. החלפת הרכב בגלל רצון בדגם חדש - לא. טיפול רפואי דחוף יכול להצדיק משיכה. חופשה שהופיעה פתאום במחיר אטרקטיבי אינה מצב חירום.

כאשר משתמשים בקרן, חשוב להחליט כיצד ממלאים אותה מחדש. הקרן אינה “כסף שנגמר”; היא שכבת הגנה שצריך לשקם לאחר השימוש.

מה לגבי כרטיס האשראי?

שימוש בכרטיס אשראי אינו בהכרח יצירת חוב. אם העסקה נכנסת לחיוב החודשי והחשבון יכול לכסות אותה במלואה, עצם השימוש בכרטיס אינו בהכרח בעייתי.

הבעיה מתחילה כאשר אין מקור כספי לחיוב ונאלצים:

להיכנס או להעמיק את המינוס

להשתמש באשראי מתגלגל

לפרוס את העסקה בתוספת ריבית

לקחת הלוואה כדי לכסות את החיוב

לדחות את הבעיה לחודשים שגם בהם אין עודף פנוי

במצב כזה, הוצאה חד־פעמית הופכת להתחייבות שמקטינה את התקציב העתידי. אם בתקופה הזו מגיעה הוצאה נוספת, היא מצטרפת לחוב שכבר קיים.

לפני שלוקחים אשראי, חשוב לבדוק את הריבית האפקטיבית, העלות הכוללת, מספר התשלומים ויכולת ההחזר. בנק ישראל מאפשר להשוות בין ריביות שניתנו בפועל על פיקדונות, הלוואות ומוצרי אשראי שונים. (www.boi.org.il)

גם תשלומים ללא ריבית עלולים להכביד

פריסה לתשלומים ללא ריבית אינה בהכרח החלטה שגויה. כאשר הרכישה מתוכננת, הכסף קיים והתשלומים נכנסים בתקציב, היא יכולה להיות כלי תזרימי סביר.

הבעיה מתחילה כאשר פורסים שוב ושוב הוצאות שוטפות או תקופתיות שאין עבורן מקור כספי.

אם ביטוח, קייטנה, חופשה או תיקון ברכב נפרסים על פני שנה, ייתכן שכאשר אותה הוצאה תחזור בשנה הבאה, עדיין תשלמו על השנה הקודמת.

כך מצטברים בכל חודש עוד ועוד תשלומים קטנים. כל אחד מהם נראה סביר בפני עצמו, אבל יחד הם משאירים פחות כסף פנוי ומקשים להבין כמה מההכנסה כבר התחייבנו להוציא.

השאלה הנכונה לפני פריסה היא לא רק “כמה אשלם בכל חודש?”, אלא גם:

כמה תשלומים כבר קיימים בכרטיס?

מה יהיה סך החיוב החודשי לאחר הרכישה?

האם הכסף קיים או שאנחנו משתמשים בהכנסה עתידית?

האם מדובר בהוצאה שתגיע שוב לפני שהפריסה תסתיים?

מה עושים כשיש גם חובות וגם צורך בקרן חירום?

זו אחת הדילמות הנפוצות ביותר: האם להפנות את הכסף לסגירת החוב או לבנות באמצעותו קרן חירום?

כאשר מדובר במינוס קבוע, באשראי מתגלגל או בהלוואה בריבית גבוהה, עלות החוב עשויה להיות גבוהה מהתשואה שניתן לקבל בחיסכון סולידי. במצב כזה, בדרך כלל אין היגיון לצבור קרן גדולה בזמן שהחוב היקר ממשיך לצבור ריבית.

מצד שני, אם מפנים כל שקל לסגירת החוב ונשארים בלי שום כרית ביטחון, התקלה הבאה עלולה להחזיר את המשפחה מיד לאשראי.

לכן אפשר לעבוד בסדר הבא:

בונים כרית בסיסית שמספיקה להוצאה דחופה סבירה.

מביאים בחשבון הוצאות תקופתיות שכבר צפויות בחודשים הקרובים.

ממפים את החובות לפי הריבית האפקטיבית, ההחזר החודשי והתנאים.

מפנים את מרבית העודף לצמצום החוב היקר.

לאחר ייצוב החוב, ממשיכים לבנות את קרן החירום המלאה.

לפני פירעון מוקדם של הלוואה יש לבדוק אם קיימת עמלה, כיצד המהלך ישפיע על התזרים ואם הוא באמת ימנע חזרה לחוב.

אין כאן נוסחה אחת שמתאימה לכולם. ההחלטה תלויה בגובה הריבית, ביציבות ההכנסה, בהוצאות הקרובות וביכולת המשפחה להתמיד בתוכנית.

נניח שמשפחה עוברת על 12 החודשים האחרונים ומזהה את ההוצאות הבאות:

לפני הבדיקה, כל אחת מההוצאות נראתה כמו הפתעה. לאחר הבדיקה, המשפחה יודעת להפריש עבור הוצאות תקופתיות.

בנוסף, היא בונה בהדרגה כרית ביטחון. כך הטסט לרכב אינו משתמש בכסף שנועד למקרה של אובדן הכנסה.

איך מתחילים כשאין הרבה כסף פנוי?

המשפט “נחסוך את מה שיישאר בסוף החודש” כמעט תמיד משאיר מעט מאוד לחיסכון, אם בכלל. לכן כדאי להפוך את ההפקדה להחלטה מראש.

התחילו בחמישה צעדים:

עברו על 12 החודשים האחרונים וזהו את ההוצאות התקופתיות.

חלקו את העלות השנתית שלהן ל־12.

הגדירו יעד ראשון לכרית הביטחון.

צרו העברה אוטומטית סמוך לכניסת ההכנסה.

בדקו את הסכומים מחדש אחת לשנה ולאחר כל שינוי משמעותי בחיים.

גם סכום התחלתי קטן עדיף על דחייה. עם זאת, אם אתם יכולים לחסוך רק סכום סמלי לאורך זמן, חשוב לבדוק מדוע: האם קיים גירעון, האם יש הוצאות שניתן להתאים, האם החזרי החובות גבוהים מדי או האם נדרש מהלך להגדלת ההכנסה.

חיסכון הוא הרגל, אבל הוא גם תוצאה של תקציב מאוזן. אי אפשר לבנות קרן יציבה כאשר בכל חודש יוצא יותר כסף ממה שנכנס.

למה קשה לנו להשאיר כסף בצד?

חיסכון מתחרה בדברים שאנחנו רוצים עכשיו. קרן חירום קשה אפילו יותר, משום שאנחנו שמים כסף בצד עבור אירוע שאנחנו מקווים שלא יקרה.

לכן כדאי לתת לכסף שם ברור. במקום “חיסכון כללי”, אפשר לקרוא לו “קרן השקט שלנו” או “שלושה חודשים של ביטחון”.

השם אינו משנה את הסכום, אבל הוא משנה את האופן שבו אנחנו רואים אותו. כסף ללא מטרה מרגיש פנוי. כסף שמיועד להגנה על הבית מקבל גבול ברור יותר.

גם הפרדה טכנית יכולה לעזור. סכום שנשאר בעובר ושב נוטה להתערבב בהוצאות השוטפות. סכום שנמצא בחיסכון נפרד, אך עדיין נגיש במקרה הצורך, פחות מזמין שימוש אימפולסיבי.

אם אין מקום להפקדה בתקציב, כדאי לבדוק איך לצמצם הוצאות משפחתיות בלי לפגוע באיכות החיים. כנסו לכאן

לבדיקת ההשפעה של הפקדה חודשית לאורך זמן, תוכלו להיעזר במחשבון החיסכון.

אם אתם רוצים לבנות קרן חירום אבל לא מצליחים למצוא עבורה מקום בתקציב, אפשר לקבוע שיחת היכרות ראשונית. נבחן יחד את התמונה הכלכלית ונבנה סדר פעולות שמתאים להכנסות, להתחייבויות ולמטרות של המשפחה שלכם.

לפגישה עם יועץ כלכלי אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר בטופס מקוון באתר

או בטלפון: 052-7000014

עוד טיפ מועיל במיוחד לסיום - איך לדבר עם בני נוער על כסף מבלי להתנתק 

מאמרים נוספים שיכולים לעזור

• איך יוצאים מהמינוס ולא חוזרים אליו שוב?

• איך בונים תקציב משפחתי שמתאים לחיים?

• איך לצמצם הוצאות משפחתיות בלי לפגוע באיכות החיים?