אינפלציה, ריבית ופריים - מה זה באמת אומר על הכסף שלכם?

אינפלציה, ריבית, פריים, מדד, הון עצמי או ריבית דריבית. אם תפתחו חדשות, תרגישו שמפציצים אתכם במילים האלה כאילו כולנו נולדנו עם תואר בכלכלה. הבנק ישתמש בהן כשהוא יציע לכם הלוואה, ויועצי המשכנתאות ידברו איתן כאילו זו שפת אם.

אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן, הבעיה המרכזית היא שאף אחד לא לימד אותנו את השפה הזו בבית הספר.

לכן, כשמשפחות בישראל שומעות בחדשות ש"בנק ישראל הוריד את הריבית" או ש"האינפלציה התמתנה", רוב האנשים לא באמת יודעים מה זה אומר. האם אלו חדשות טובות? רעות? או שזה בכלל לא נוגע אליהם?

האמת היא שזה נוגע אליכם ועוד איך. המילים האלו משפיעות באופן ישיר על החשבון בסופר, על החזר המשכנתה, על ההלוואות, על החיסכון של הילדים ובעיקר על התחושה המתישה הזו, האם אתם מנהלים את הכסף שלכם, או שהכסף מנהל אתכם.

בתור יועץ לכלכלת המשפחה, המטרה שלי היא לעשות לכם סדר. במדריך הזה לא תמצאו הגדרות אקדמיות מסובכות או נוסחאות, אלא רק הסברים פשוטים בגובה העיניים, דוגמאות מחיי היום-יום ונתונים עדכניים. והדבר החשוב ביותר שתבינו בדיוק איך כל מושג משפיע על התקציב המשפחתי שלכם.

כי בסופו של דבר, מאחורי כל מושג כלכלי כזה מסתתרת החלטה משפחתית אחת קטנה.

1. למה אותה עגלת קניות עולה לנו יותר? (על אינפלציה)

אם יצאתם לאחרונה מהסופר ואמרתם לעצמכם "איך יכול להיות שקנינו כמעט אותו דבר, אבל שילמנו הרבה יותר?" אתם ממש לא לבד. בשנים האחרונות חוותה ישראל גלי התייקרויות, רואים את זה מצויין בתהליכים שאנחנו מעבירים במהלך השנים והתשובה למצב הזה מסתכמת במילה אחת אינפלציה.

אינפלציה היא עלייה כללית ומתמשכת במחירי המוצרים והשירותים במשק. זה לא אומר שכל מוצר מתייקר באותו שיעור, אבל זה כן אומר שבממוצע אותו סכום כסף קונה היום פחות ממה שהוא קנה בעבר. אם לפני כמה שנים קנייה שבועית עלתה לכם 800 ₪, והיום אותה קנייה בדיוק מגיעה ל-900 ₪ ויותר, זוהי האינפלציה בפעולה. מיתוס מול מציאות: כשהאינפלציה יורדת, המחירים לא יורדים, הם פשוט ממשיכים לעלות, רק בקצב איטי יותר.

כמה זה עולה למשפחה הממוצעת בישראל?

נניח שמשפחה מוציאה כ-20,000 ₪ בחודש על מחיה. גם עליית מחירים תמימה של 2% בלבד בשנה, משמעותה תוספת של 400 ₪ בכל חודש שהם כמעט 5,000 ₪ בשנה! בלי שהמשפחה קנתה יותר, בלי ששדרגתם את אורח החיים.

זו הסיבה שאני תמיד ממליץ להתייחס לתקציב המשפחתי כאל מסמך חי. אם ההוצאות משתנות, גם התקציב צריך להשתנות. מי שלא עוצר לעדכן אותו אחת לתקופה, מגלה בדרך כלל את הפער רק כשהחשבון מתחיל ללחוץ.

שאלה למחשבה: מתי בפעם האחרונה בדקתם בכמה באמת התייקרו ההוצאות הקבועות שלכם?

2. למה המשכנתה שלי עלתה, למרות שלא עשיתי כלום? (על ריבית ופריים)

התשובה נמצאת בצמד המושגים: ריבית בנק ישראל וריבית הפריים.

תחשבו על כסף כמו על כל מוצר אחר ששוכרים בשוק. כששוכרים דירה, משלמים שכר דירה. וכששוכרים כסף מהבנק (הלוואה או משכנתה) משלמים ריבית. ריבית היא פשוט המחיר של הכסף.

• ריבית בנק ישראל: היא הריבית שקובע הבנק המרכזי, והיא כלי מרכזי שנועד לשלוט בקצב האינפלציה במשק.

• ריבית הפריים: זו הריבית הבסיסית שממנה הבנקים מחשבים את ההלוואות שלנו (היא מורכבת מריבית בנק ישראל + 1.5%).

כאשר בנק ישראל מחליט להעלות את הריבית, כל מסלול במשכנתה שלכם שצמוד לריבית ה"פריים" מתייקר אוטומטית, ואיתו קופץ ההחזר החודשי שלכם לבנק.

וזו בדיוק הסיבה שכדאי להבין איך בנויה המשכנתה שלכם, גם אם אין לכם כוונה להפוך למומחי משכנתאות.

שאלה למחשבה: האם אתם יודעים כמה מתוך המשכנתה שלכם מושפע מריבית הפריים?

3. למה אנחנו מרוויחים לא רע, ועדיין אין כסף בסוף החודש? (על תזרים מזומנים ומינוס)

"אנחנו עובדים קשה, המשכורות שלנו בסדר גמור, אז איך יכול להיות שאנחנו כל הזמן במינוס?"

הרבה אנשים בטוחים שהפתרון היחיד הוא פשוט להרוויח יותר. לפעמים זה נכון, אבל בהרבה מאוד מקרים הבעיה האמיתית נמצאת במקום אחר: בתזרים המזומנים.

תזרים מזומנים מספר את הסיפור של הכסף שנכנס לעומת הכסף שיוצא באותו חודש. אפשר להרוויח 30,000 ₪ בחודש ולהיות בלחץ מטורף אם הוצאות הבית מגיעות ל-31,000 ₪. רוב המשפחות בישראל לא קורסות בגלל החלטה כלכלית אחת גדולה וגרועה. הן נשחקות לאט לאט מעשרות החלטות קטנות

האשליה שנקראת "מסגרת אשראי"

המינוס הוא לא גזירת גורל והוא בטח לא מצב טבעי. מסגרת אשראי היא פשוט הלוואה לכל דבר ואחת היקרות ביותר שיש בשוק. אם אתם נמצאים במינוס קבוע של 25,000 ₪, תחת ריבית ממוצעת של כ-10%, אתם משלמים כ-2,500 ₪ בשנה רק כדי להישאר באותו המקום!

אם המינוס הופך למצב קבוע, הוא כבר לא “עוזר לעבור את החודש”. הוא הופך להוצאה קבועה בפני עצמה.

4. למה הבנק כל כך מתעקש על "הון עצמי"?

כל מי שביקש לקנות נכס בישראל נתקל במושג הון עצמי, הכסף שאתם מביאים איתכם לעסקה מהבית, ללא הלוואות. מבחינת הבנק, ככל שאתם שמים יותר כסף משלכם, רמת הסיכון שלו קטנה.

אבל האמת היא שההון העצמי קריטי קודם כל בשבילכם. ככל שאתם מביאים הון עצמי גבוה יותר, תצטרכו לקחת משכנתה קטנה יותר, תשלמו פחות ריביות לאורך השנים, וההחזר החודשי שלכם יהיה נמוך ושפוי יותר.

השאלה החשובה יותר היא האם הדירה תאפשר לכם להמשיך לחיות ברמת החיים שאתם רוצים גם אחרי שתתחילו לשלם את המשכנתה. רכישת דירה היא לא רק עסקה, זו התחייבות שמלווה את המשפחה שנים רבות.

שאלה למחשבה: אחרי כל ההחזרים הקבועים, האם עדיין נשאר לכם מספיק כסף כדי לחיות בנוחות?

5. למה כולם אומרים שחייבים להתחיל לחסוך מוקדם? (על ריבית דריבית וקרן חירום)

המשפט ״הלוואי שהייתי מתחיל לחסוך עשר שנים קודם״ מגובה בחוק מתמטי חזק שנקרא ריבית דריבית.

כשאתם חוסכים לאורך זמן, לא רק הכסף המקורי שהפקדתם עובד ומייצר רווחים, אלא גם הרווחים עצמם מתחילים לייצר רווחים חדשים (אפקט כדור השלג). בעולם החיסכון וההשקעות, הזמן הוא הנכס הכי חזק שלכם.

וכדי להגן על החסכונות האלה, כל בית בישראל חייב קרן חירום. סכום כסף נזיל בצד (שווה ערך ל-3 עד 6 חודשי הוצאות) שמיועד אך ורק להוצאות בלתי צפויות (טיפול שיניים דחוף, השבתה של הרכב או פיטורין). קרן חירום הופכת טרגדיה כלכלית לאי-נוחות קלה בלבד.

שאלה למחשבה: אם מחר תהיה לכם הוצאה בלתי צפויה של 8,000 ₪, האם אתם יודעים מאיפה הכסף יגיע?

בשורה התחתונה: הכוח לעשות שינוי נמצא בידיים שלכם

המושגים הכלכליים האלה אולי נשמעים כמו סינית בחדשות, אבל כשמפרקים אותם לחיים האמיתיים, מבינים שהכול מתחיל ומסתיים במודעות ובשליטה. אתם לא צריכים להיות כלכלנים דגולים, אתם פשוט צריכים להכיר את המספרים של הבית שלכם.

מרגישים שהכסף בורח לכם בין האצבעות? פגישת היכרות ללא עלות וללא התחייבות, פרונטלית או בזום, לחצו >> כאן.

קראו עוד מאמרים נוספים מהאתר שיכולים לעזור לכם:

• איך לצאת מהמינוס

• הוצאות בלתי צפויות? כך תתמודדו איתן

• איך לדבר עם בני נוער על כסף בלי לגרום להם להתנתק?