לפני כשלושה שבועות שי וליה, התאומות שלי, בנות 16 וחצי, התחילו ללמוד נהיגה. אני מכיר את ההוצאה הזו משנים של עבודה עם משפחות, אבל הפעם נכנסתי אליה גם מהצד של אבא. מצאתי את עצמי בודק שוב את הכל מחדש, משווה בין מחירי שיעורים, מברר אילו תשלומים נוספים מחכים בהמשך ומנסה להבין כבר עכשיו מה יהיו אפשרויות הביטוח לאחר קבלת הרישיון. תוך כדי הבדיקות אספתי לא מעט מידע מעודכן. במקום להשאיר אותו אצלי, החלטתי לרכז אותו כאן בצורה מסודרת עבור הורים ונהגים צעירים שנכנסים עכשיו לתהליך. כשמכירים

כששואלים כמה עולה לגדל כלב, הנטייה הראשונה היא לחשוב על מחיר האימוץ או הרכישה. אבל האמת היא שזו בדרך כלל ההוצאה הכי קטנה לאורך החיים שלו. העלות האמיתית מצטברת בהדרגה - שק מזון מדי חודש, חיסונים, טיפולים אצל הווטרינר, ניקוי שיניים, ביטוח, תספורות, אילוף או פנסיון כשנוסעים לחופשה. כל אחת מההוצאות האלה נראית סבירה בפני עצמה, אבל כשמחברים את כולן לאורך 12–15 שנים, מבינים שכלב הוא גם התחייבות כלכלית שצריך להיערך אליה. למדתי את זה מקרוב עם דייגו, ועכשיו גם עם נלה וג׳ו. כלב מכניס הב

אם תשאלו עשר משפחות בישראל מה הדבר שהכי חונק אותן כלכלית, התשובה תהיה יוקר המחיה. והן לא טועות. הקניות בסופר התייקרו, המשכנתאות קפצו, החוגים, הביטוחים והדלק ממשיכים לטפס. התחושה בשטח היא שגם כשהמשכורת גדלה הכסף פשוט נעלם. אבל אחרי יותר מעשור של ליווי משפחות הבנתי שניהול כסף של משפחה הוא לא אוסף של החלטות נפרדות, זו מערכת אחת שלמה. וכשחלק אחד במערכת הזו לא עובד או מנותק התמונה כולה נפגעת, וכל השאר משלמים את המחיר. הניהול החודשי: הדלק היחיד שמזין את מנועי הצמיחה שלכם כשמדברים ע

האם אתם באמת שייכים למעמד הביניים? ואיך לעזאזל יכול להיות שמשפחה שמכניסה 30,000 שקלים נטו בחודש עדיין מרגישה שהיא לא מצליחה לנשום? אלו שאלות שאני פוגש הרבה בפגישות הליווי. לפעמים זה זוג צעיר שרק התחיל את החיים המשותפים ומנסה להבין את חוקי המשחק, לפעמים זו משפחה עם שלושה ילדים שמרגישה שההוצאות פשוט גדולות עליה או דווקא אנשים שמרוויחים משכורות הייטק גבוהות מאוד ועדיין מוצאים את עצמם בחרדה כלכלית מול חבלי האשראי. באיזה עשירון אנחנו בכלל? זו שאלה מצוינת, אבל לא מהסיבות שרוב האנשי

אינפלציה, ריבית, פריים, מדד, הון עצמי או ריבית דריבית. אם תפתחו חדשות, תרגישו שמפציצים אתכם במילים האלה כאילו כולנו נולדנו עם תואר בכלכלה. הבנק ישתמש בהן כשהוא יציע לכם הלוואה, ויועצי המשכנתאות ידברו איתן כאילו זו שפת אם. אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן, הבעיה המרכזית היא שאף אחד לא לימד אותנו את השפה הזו בבית הספר. לכן, כשמשפחות בישראל שומעות בחדשות ש"בנק ישראל הוריד את הריבית" או ש"האינפלציה התמתנה", רוב האנשים לא באמת יודעים מה זה אומר. האם אלו חדשות טובות? רעות? או שזה

נכנסים לאפליקציה של הבנק, רואים מספר יפה בירוק ולרגע יש לנו אוויר. יש כסף בחשבון, הכל בסדר, אפשר להירגע. אבל להשאיר סכום של כסף בעו״ש זה לא סימן שאנחנו מנהלים את העסק נכון. הרבה פעמים זה פשוט אומר שהכסף שלנו שוכב שם בלי מטרה, נשחק בגלל האינפלציה, ולא עושה כלום. מצד שני, כשהחשבון שלנו ריק מדי החיים הופכים לסיוט תמידי. כל גיהוץ של כרטיס האשראי מלווה בלחץ, כל הוראת קבע מרגישה כמו איום, והוצאה אחת לא צפויה כמו מוסך או רופא שיניים ואנחנו במינוס. אז כמה כסף באמת כדאי לנו להשאיר בעו

אנחנו משקיעים שנים בללמוד איך להצליח בעבודה. לומדים מקצוע, עושים תואר, עוברים הכשרות, צוברים ניסיון ומתקדמים מתפקיד לתפקיד. אנחנו לומדים איך לנהל אנשים, איך לנהל פרויקטים, איך לעמוד ביעדים ואיך לקבל החלטות. אם משהו לא עובד, אנחנו מחפשים פתרון. אם חסר ידע, אנחנו לוקחים קורס. אם יש קושי מקצועי, אנחנו מתייעצים עם אנשים שכבר עברו את הדרך. אבל כשזה מגיע לכסף, משום מה זה אחרת. פתאום אנחנו מצפים מעצמנו לדעת הכול לבד. בלי ללמוד, בלי הכשרה, ובדרך כלל גם בלי שמישהו אי פעם לימד אותנו אי

מעולם לא היה קל יותר ללמוד על כסף. בשניה אפשר למצוא היום סרטונים פודקאסטים וכלי AI שיסבירו כמעט כל נושא פיננסי, אין סוף מידע וכלים ובכל זאת משהו לא עובד. משפחות בישראל עדיין מרגישות שהן עובדות קשה, מרוויחות יותר מבעבר ולא באמת מתקדמות. המשכורת עולה אבל גם ההוצאות, נכנס בונוס והוא נעלם בתוך השוטף. אם הבעיה הייתה מחסור בידע, כנראה שהמצב היה נראה אחרת אבל העניין הוא שברוב המקרים הבעיה היא לא מה שאנחנו יודעים אלא הדרך שבה אנחנו נוהגים לתפוס את עצמנו. הסיפור שאנחנו מספרים כל אחד

המינוס הוא לא עוד מספר בבנק. כדי להבין איך באמת יוצאים מהמינוס, צריך לעצור רגע ולהסתכל על התמונה המלאה. לא רק על המספר האדום בעו"ש, אלא על הדרך שבה הכסף מתנהל בבית, על הלחץ שנוצר סביבו, ועל התחושה שאתם כל הזמן מנסים "להדביק את הפער". הרבה זוגות ומשפחות מרגישים שהם עובדים קשה, מתאמצים, מתנהלים "בסדר", ועדיין משהו לא נסגר בסוף החודש. המשכורת נכנסת ונעלמת. מגיע חיוב נוסף, עוד תשלום, עוד חריגה קטנה, ובלי לשים לב המינוס כבר הופך לחלק מהחיים. כמי שמלווה משפחות ויחידים במשך שנים בתח

בואו נעשה סדר. מי זכאי? נכון לעכשיו, הכיוון שפורסם מתייחס לעסקים עם מחזור שנתי של מעל 12,000 ש”ח ועד 400 מיליון ש”ח. בתוך הטווח הזה יכולים להיכלל עוסק פטור, עוסק מורשה, חברה, וגם במקרים מסוימים עמותות ומלכ”רים. התנאי המרכזי הוא ירידה במחזור. אם העסק מדווח למע”מ כל חודש, צריך להראות ירידה של לפחות 25% במרץ 26 לעומת מרץ 25. לא כל ירידה בהכנסות מזכה במענק. לפעמים עסק באמת הכניס פחות, אבל מבחינת תנאי ההשוואה, סוג ההכנסות או נסיבות הפעילות, התמונה נראית אחרת. לכן לפני שמחפשים כמה

מבט מציאותי (וכואב) על יוקר המחיה, הוצאות משפחתיות ומה באמת קורה בשטח. יש רגע כזה בחודש שבו אנחנו מסתכלים על החשבון שלנו ושואלים את עצמנו איך יכול להיות שאנחנו מרוויחים יפה ועדיין מרגישים מחנק? והאמת היא שזו לא תחושה אישית, זו מציאות של הרבה מאוד משפחות בישראל. בישראל של 2026, משפחה ממוצעת עם ילדים זקוקה בדרך כלל ל-25,000 עד 35,000 ש"ח בחודש כדי לחיות ברמת יציבות ונוחות, תלוי באזור, בהרכב המשפחה ובאיכות הניהול הכלכלי. בואו נצלול למספרים האמיתיים של 2026. אבל כאן חשוב לעצור ע

כשההתנהלות הכלכלית מתחילה להתבלגן, ישנן לא מעט נקודות עיוורות שרובנו פשוט לא שמים לב אליהן. 10 שאלות שחוזרות על עצמן והתשובות שלנו לגביהן.

יועץ כלכלי

איך יודעים באמת איפה אתם עומדים כלכלית? במאמר מקיף תלמדו לבנות מפה כלכלית מלאה, להבין את החוסן הכלכלי שלכם, לבדוק נקודות זיכוי וליצור שליטה

מנוע ההשוואה החדש של בנק ישראל מציג את הריביות הממוצעות על הלוואות וחסכונות בכל הבנקים. כך משתמשים בו נכון ומחברים אותו לניהול תקציב משפחתי

כולנו רוצים לדעת שהכסף שנצבר לילדים שלנו מנוהל נכון. המדינה מפקידה להם סכום קבוע בכל חודש, ואנחנו יכולים לבחור איך הוא יושקע, אם להוסיף עליו, ואם לשנות את הדרך שבה הוא צומח. זה חיסכון שקורה ממילא, רק שחשוב להבין מה עומד מאחוריו. תוכנית “חיסכון לכל ילד” היא יוזמה של המדינה שנכנסה לתוקף בשנת 2017, במטרה לעזור לכל ילד בישראל להתחיל את חייו הבוגרים עם בסיס כלכלי קטן. במסגרת התוכנית מפקיד ביטוח לאומי סכום חודשי קבוע עבור כל ילד עד גיל 18, כשההורים יכולים לבחור היכן ינוהל הכסף, בב

יש רגע שבו מבינים שמשהו בהתנהלות הכלכלית כבר לא עובד. הכסף נכנס, יוצא, ולא משנה כמה משתדלים, השקט הכלכלי פשוט לא מגיע ומתחילים לחשוב על סיוע מקצועי - יועצים, מאמנים, רואי חשבון, יועצי השקעות, סוכני ביטוח. כולם מדברים על סדר, ביטחון ושקט. אבל איך יודעים מי באמת האדם שיכול לעשות שינוי כלכלי אמיתי? איזה סוג ייעוץ מתאים לי? הרבה מתבלבלים בין יועץ כלכלי, יועץ פיננסי, יועץ השקעות וסוכן ביטוח אבל מדובר בעולמות שונים לגמרי. יועץ השקעות מתמקד באיפה ל השקיע את הכסף, באילו אפיקים, כמה ס

המציאות הכלכלית של היום יכולה להיות מאתגרת, במיוחד כשמדובר בניהול של תקציב משפחתי. הוצאות על הבית והמשפחה מרכיבות חלק משמעותי מההוצאות החודשיות שלנו והאמת היא שעם ניהול נכון, אפשר להוריד את ההוצאות המשפחתיות בצורה משמעותית ואפילו לעשות זאת מבלי להוריד את איכות החיים. בואו נעבור על כמה דרכים פשוטות ויעילות לצמצום ההוצאות על הבית: לייצר תכנית כלכלית איך לצמצמם בהוצאות הקניות בסופר? כדי להבין איך לצמצם הוצאות משפחתיות, יש להתמקד בארבעה אפיקים מרכזיים: תכנון קניות מזון מראש, השוו

האפליקציות של היום מציעות לנו את מה שפעם דרשו דו"חות אקסלים מורכבים - מעקב מיידי ונגיש אחרי כל שקל. זה נוח, זה חוסך זמן, וזה נותן תחושת שליטה. אבל שליטה רגעית לא הופכת לתכנית וכדי לבנות יציבות כלכלית אמיתית צריך הרבה מעבר ללחיצת כפתור. בתהליכים שאני מלווה אני פוגש לא מעט משפחות שמשתמשות באפליקציות כמו רייזאפ ואחרות שמספרות שהאפליקציה באמת עוזרת להן לראות את התמונה, להבין את המספרים ובכל זאת משהו שם לא עובד. הן יודעות את המספרים, הן מקבלות עדכונים יומיים, אבל מה עושים עם זה? ז

התקופה שבה אנחנו חיים מציבה בפנינו אתגרים כלכליים רבים, ומחייבת אותנו להבין איך לנהל את התקציב האישי או המשפחתי שלנו בצורה חכמה ומאוזנת. ניהול תקציב נכון מאפשר לנו לא רק להתמודד עם שינויים בלתי צפויים, אלא גם להיערך לעתיד בצורה נכונה ומחושבת. ניהול תקציב משפחתי מתבצע באמצעות מיפוי מדויק של הכנסות מול הוצאות (קבועות ומשתנות), זיהוי "דליפות" כספיות ובניית תוכנית עבודה חודשית. המטרה היא ליצור איזון המאפשר סגירת חובות, חיסכון והתנהלות ללא לחץ, תוך שימוש בכלי מעקב כמו אקסל או אפלי